פרק פ"ה

 

ג'. "נָשָׂאתָ, עֲו‍ֹן עַמֶּךָ." 1

סופי תיבות תנ"ך שע"י לימוד התורה הקב"ה נושא ומכפר עוונותינו. 1

 

 

פרק פ"ו

 

ד'. "שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ." 1

ראשי תיבות מהסוף להתחלה יוצא ענש, וסופי תיבות מההתחלה לסוף יוצא חשך כי הפך השמחה הוא עונש וחשכות. 1

 

 

פרק פ"ט

 

ה'. "עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה." 1

פירוש: רמז לכך המובא בכל הספרים כידוע שבל דוד ודור יש משיח בעם ישראל ואם ראויים מיד נגאלים ואם לא אז לכשיהיו ראויום יגאלו וכך הפירוש: "עד עולם אכין זרעך" זו ההבטחה של הקב"ה כנגד זרעו של דוד המלך שיתקיים לעד, ואם תבוא לומר שאכן זרעו מתקיים לעד אבל משיח שיצא מדוד יבוא רק בקץ הימים? לזה ממשיך ואומר "ובניתי לדור ודור כסאך סלה" כלומר שהקב"ה בונה בכל דור ודור את כסא דוד המלך שהוא כסאו של משיח ממשיכו כמו שכתוב (תהלים קלב-יא) נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך. וזה: "ובניתי לדור ודור כסאך סלה" היינו שבכל דור ודור אני בונה את כסא דוד המלך היינו שיש משיח שיכול לגאול בכל דור ודור כמו שהיה בימי חזקיהו המלך רק שהדבר תלוי אם ישראל יהיו ראויים או לא. 1

 

​

יד'. "לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ." 1

פירוש: "לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה" היא מידת הדין, כמו שכתוב "בפתח אליהו" גבורה דרועא שמאלא שגבורה ושמאל הם דינים כידוע. ואומר דוד המלך לקב"ה אע"פ ש.."לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה" היינו שיש דינים בעולם, אך נתת לנו אפשרות למתקם ע"י תורה מצוות ומעשים טובים וזה שממשיך הפסוק "תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ" כלומר על ידי מעשינו הטובים " תָּעֹז יָדְךָ" בבחינת "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח-לה) כפי שכתוב בספרים שע"י מעשינו הטובים אנחנו נותנים כביכול "עֹז לֵאלֹהִים" היינו כח ועוז לקב"ה לפעול למעננו לפי מעשינו הטובים וכפי מידת העוז שאנו נותנים לאלוקים ע"י מעשינו באותה ש.. "תָּעֹז יָדְךָ" בבחינת "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" כנזכר שתוליה בנו, כך גם באותה מידה "תָּרוּם יְמִינֶךָ" שימין רומז לחסד כידוע ככתוב "בפתח אליהו" "חסד דרועא ימינא" שיתגברו החסדים ויתמתקו הדינים מעלינו לפי מעשנו וכך היא המשוואה:"תָּעֹז יָדְךָ" = "תָּרוּם יְמִינֶךָ" הכל כפי מידת מעשינו. 1

​

​

כ'. "אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם." 1

אומרת הגמרא בשבת צב-א. דאמר מר אין השכינה שורה אלא על חכם  גיבור ועשיר.  ונראה  ששלושת  התנאים  להשראת  שכינה  רמוזים בפסוקים שהבאנו על פי הסדר וכך הוא הביאור: "אז דיברת בחזון" שהיא הנבואה שמצריכה השראת שכינה כידוע ואלו התנאים "לחסידך" כנגד חכם שהלא כתוב באבות "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד" נמצא שחכם הוא! "ותאמר שויתי עזר על גיבור" כנגד גיבור, ואפשר לומר "שויתי עזר" מרמז שצריך גם להיות נשוי בבחינת מה שכתוב אעשה לו עזר כנגדו שאז כידוע מהספרים הקדושים השכינה שורה בשלמות "הרמותי בחור מעם" כנגד עשיר שענין הרמה קשור לעושר שכתוב "מאשפות ירים אביון" היינו שצריך להיות עשיר ומורם מעם. הרי לך שלושתם חכם גיבור ועשיר.1

 

 

כ'. "הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם." 1

פירוש: רמז לדברי הזוה"ק שנשמת דוד המלך ע"ה היתה כלולה מכלל נשמות עם ישראל כידוע, ועל כן כל אחד יכול למצוא את עצמו ולהתחבר לתהלים כדברי רבי נחמן מברסלב ע"ה כי בכל אחד מאיתנו יש חלק מדוד המלך. וזה שאומר "הרמותי בחור מעם" היינו שנשמת אותו בחור שהרמותי והמשחתי למלך היא בעצם "מעם" כלומר כלולה מכל עם ישראל. 1

 

 

כא'. "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי." 1

פירוש: הגמרא בסנהדרין דף צז-א. אומרת: ג באין בהיסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב עכ"ד. ושמעתי שהקשו מה הקשר בין משיח מציאה ועקרב? ותרצו לכשיבוא משיח לרשעים שיבואו על עונשם יהיה הוא כעקרב, ולצדיקים שיבואו על שכרם יהיה הוא כמציאה. וראיתי שכתוב באחד הספרים ששתי מציאות היו לו לקב"ה אברהם אבינו ע"ה ודוד המלך ע"ה אברהם שכתוב בו (בראשית יח) אם נא מצאתי חן בעיניך וגו.. דוד המלך שכתוב בו מצאתי דוד עבדי עכ"ד. 1

ועוד הגמרא בסנהדרין דף צח-ב. אומרת: שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? והשיב יעסוק בתורה ובגמילות חסדים עכ"ד. וע"פ הגמרא האחרונה שהבאנו אפשר לתת תירוץ נוסף על מה הקשר בין משיח מציאה ועקרב? אך לא לפני שנביא את מדרש תהלים מזמור א' שאומר: משובח שבנביאים זה משה, משובח שבמלכים זה דוד. אתה מוצא כל מה שעשה משה עשה דוד: משה הוציא את ישראל ממצרים, ודוד הוציא את ישראל משעבוד מלכויות, משה קרע את הים ודוד העבירם את הנהרות, משה עשה מלחמה בסיחון ועוג, ודוד עשה מלחמה כל סביביו... משה בנה מזבח, ודוד בנה מזבח, זה הקריב וזה הקריב, משה נתן חמישה חומשי תורה לישראל, ודוד נתן חמשה ספרים שבתהילים לישראל. 1

וידוע שאברהם הוא בחינת החסד שנאמר תתן חסד לאברהם ודוד הוא בחינת התורה שהחמישה ספרים שבתהלים הם כנגד חמישה חומשי תורה, וזה פשר מה שענה רבי אלעזר לתלמידיו יעסוק בתורה ובגמילות חסדים בתורה היינו דוד המלך שהביא את התהילים שהם כנגד חמישה חומשי תורה ובגמילות חסדים כנגד אברהם אבינו ע"ה שהוא בחינת החסד וזה גם פשר השאלה שהקשו על ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב, היינו מה הקשר בניהם? והתשובה: שלרשעים יהיה הוא כעקרב כפשוטו, והצדיקים יזכו לו בזכות שיאחזו בבחינת המציאה היינו שתי מציאות היו לו לקב"ה אברהם ודוד שהם בחינת החסד והתורה כאמור היינו מה שענה רבי אלעזר לתלמידיו יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. 1

 

 

לה'. "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה." 1

פירוש: רמז לזה שברית המעור מכוונת כנגד ברית הלשון והם אחד כידוע וכשפוגם בזה נפגם גם זה שנאמר: "כי ברית כרותה לשפתיים" וזה שאומר הפסוק: "לא אחלל בריתי" שהוא ברית המעור, וכל זאת מתי? ש.."ומוצא שפתי לא אשנה" כלומר שלא אשנה לרעה את מוצא שפתי לדבר בם דברים האסורים אז אזכה לתחילת הפסוק "לא אחלל בריתי" כנזכר. 1

 

 

מט'. "מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה. אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶךָ." 1

פירוש: כתוב בדברים ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כולכם היום. ושואל דוד המלך ע"ה "מי גבר יחיה" מי יזכה לדבקות בקב"ה כנזכר ואתם הדבקים וכו... חיים כולכם וגו.. ויגיע למדרגת יחיה "ולא יראה מות"? היינו בבחינת מה שאמרו חז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר: אדם כי ימות באוהל. כי נדרשת הרבה מסירות נפש על לימוד התורה, ואדם כזה יזכה גם להמשך הפסוק והוא "ימלט נפשו מיד שאול סלה" כלומר שיזכה למלט נפשו מיד שאול שהוא הגהינם לאחר פטירתו. וממשיך ומתגעגע דוד המלך לימים של בריאת האדם לפני החטא שלא הוצרך למיתה עד שחטא, ושואל "איה חסדיך הראשונים אדני" שהיו עם אדם הראשון לפני החטא כנזכר ומתנחם באמרו: "נשבעת לדוד באמונתך" היינו שנשבע השם לדוד שהעולם יבוא לתיקון ע"י זרעו ככתוב: במזמור קלב. נשבע השם לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך. 1