פרק קכ"ה
ג'. "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם. הֵיטִיבָה יְהוָה לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם יְהוָה אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל." 1
פירוש: מתי שיש גזרות קשות על עם ישראל ואינו נמצא במנוחה מתמדת וזה "כי לא ינוח" כל זה מחמת "שבט הרשע" שיש בו, שהם מעוררים דינים בעולם ואז הקב"ה ברחמנותו על עם ישראל מדין הערבות מפיל את הדין "על גורל הצדיקים" שהם יכפרו בעד כלל עם ישראל וכל זאת משום שהם נקיים זכים וברים ורק הם יכולים לכפרעל הכלל וזה שממשיך "למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם".. ועל זה מתאונן דוד המלך ע"ה ואומר "הטיבה השם לטובים ולישרים בליבותם" שהם הצדיקים ולא ילקו בעוון הרשעים "והמטים עקלקלותם יוליכם השם את פועלי האון שלום על ישראל" שהם הרשעים שמן הראוי היה שהם ילקו בעוונם ורק ממדת רחמנותו של הקב"ה על הכלל לקו הצדיקים. 1
פרק קכ"ו
ה'. "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו." 1
פירוש: "הזורעים בדמעה" אלו כל אותם האנשים שנושאים את נשותיהם לשם שמים שעליהם כתוב (מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה יב) יש שנושא אשה לשם ממון ויש שנושא אשה לשם זנות ויש שנושא אשה לשם גדולה ויש שנושא אשה לשם שמים, והנושא אשה לשם ממון עליו הכתוב אומר בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם (הושע ה-ז) חודש נכנס וחודש יוצא והממון כלה, והנושא אשה לשם זנות עליו הכתוב אומר אכלו ולא השבעו והזנו ולא יפרצו וגו' (הושע ד-י) והנושא אשה לשם גדולה סוף שמעמידין עליו מאותה משפחה למעט זרעו אחריו, והנושא לשם שמים עליו הכתוב אומר ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצאתך (דברים כח-ו) ברוך אתה בעיר ברוך אתה בשדה (דברים כח-ג) ולא
עוד אלא שמוציאין ממנו בנים זכרים שמרבין תורה ומצות בישראל ומושיעין את ישראל בשעת צרתם עכ"ד.כלומר שקיים את מאמר שלמה המלך ע"ה שאמר: שקר החן והבל היופי אשה יראת השם היא תתהלל. ללא שום שוחד צד או פניה למראה החיצוני שבה ובזמן קיום מצות בוראו עליו לפקוד אותה בזמן שיוצאות טיפות הזרע מגופו מרגישן כטיפות דמעה לפי שכופה עצמו עליה כדי שלא לצערה ממצות עונה וכן לקיים מצוות פריה ורביה. וזהו "הזורעים בדמעה" וממשיך ואומר הפסוק על אותם אלו האנשים "ברינה יקצרו" ומהי ברינה יקצרו? הוא המשך הפסוק "הלוך ילך" היינו שיזכו לבנים ת"ח שעליהם אומרת הגמרא (ברכות דף סד-א). אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון עכ"ד. וזהו "הלוך ילך" היינו "הלוך" שיעשו חיל בעולם הזה בעודם חיים והולכים ו.."ילך" שיעשו חיל אחר פטירתם לאחר שילכו מן העולם הזה לעולם האמת כדברי הגמרא שהבאנו תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל וגו' וזהו "הלוך ילך" ותתקיים בהם גמרא זו ע"פ המאמר
שהבאנו והנושא לשם שמים עליו הכתוב אומר ברוך אתה בבואך וגו'..ולא עוד אלא שמוציאין ממנו בנים זכרים שמרבין תורה ומצות בישראל ומושיען את ישראל בעת צרתם. וממשיך ואומר "ובכה נושא משך הזרע" הוא היצר הרע, שע"י שמחמם את הגבר בשעת התשמיש בזמן שיוצאת הטיפה משתתף הוא כביכול במצוה חשובה זו שעתיד לצאת ממנה תלמיד חכם ומשום כך ציין הפסוק ואמר "ובכה נושא משך הזרע" היינו "ובכה נושא" שבוכה בזמן שנושא משך הזרע" בזמן שמושך ומוליך את הזרע לרחמה של אותה אשה. אבל בעל" כורחו יצא זה התלמיד החכם וזה שממשיך הפסוק "בא יבוא ברינה" היינו שבא יבוא לעולם בעל כורחו, וכפל המילים באומרו גם בא וגם יבוא לרמוז שיזכה לבוא לשני העולמות העולם הזה והעולם הבא. ומהי רינתו של התינוק? ש.."בא יבוא ברינה" חוזר על התינוק כי על ההורים כבר נאמר "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו" ועד שם הסברנו, אם כן מהי רינתו של התינוק לזה מסיים הפסוק "נושא אלומותיו" היינו שזה התינוק שיולד יבוא לעולם עם הבטחה שכל צאצאיו הבאים אחריו יהיו כמותו ויבוא עם האלומות נשואות בידו ללא צורך בחרישה זריעה השקיה וקצירה שזה רומז על חינוך הילדים שיש בו הרבה טורח כידוע. ויש להבין ענין זה באופן ברור מהיכן הבטחה זו שיזכו כל הבאים אחריו ממנו להיות כמותו? ויש לתרץ כך: כתוב בבא מציעא דף פה-א. אמר ר' פרנך אמר ר' יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם
ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר (ישעיה נט-כא) ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם. מאי אמר ה'? אמר הקב"ה אני ערב לך בדבר זה, מאי מעתה ועד עולם? אמר רבי ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסינא שלה עכ"ד. ומכיון שבמסכת סוטה דף יב-א. כתוב: א"ר יוחנן כל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה עכ"ד. יוצא שזה התינוק דינו כדין נכדו של אביו מפני שאמו נחשבת לביתו של אביו שמפני שנשאה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה והאב שנשא את אשתו לשם שמים ודאי צדיק הרי לך דור ראשון והאשה שנשאה לשם שמים מן הסתם צדקת היא כי מגלגלים זכות על ידי זכאי הרי לך דור שני והבן שלצורך העניין נחשב לנכד כנזכר וכפי שהבאנו נולד כבר עם הבטחה כפי שכתבנו והנושא לשם שמים עליו הכתוב אומר ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצאתך (דברים כח-ו) ברוך אתה בעיר ברוך אתה בשדה (דברים כח-ג) ולא עוד אלא שמוציאין ממנו בנים
זכרים שמרבין תורה ומצות בישראל ומושיעין את ישראל בשעת צרתם עכ"ד. הרי לך דור שלישי. 1
פרק קכ"ז
ד'. "כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר". 1
כתוב בגמרא (חגיגה טו-א) "והאמר שמואל כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מזרעת" עד כאן לשון הגמרא. וזהו: "כְּחִצִּים" כלומר בזמן ששכבת הזרע יורה כחץ כדברי רב שמואל מהגמרא שהבאנו, וזה " כְּחִצִּים" זה מורה שהאדם נמצא בשיא אונו ועל כן בזמן זה בפרט, מעלה זו צריכה להיות "בְּיַד גִּבּוֹר" ככתוב בפרקי אבות (ד-א) "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" כלומר שצריך להיות בזמן זה גיבור ולכבוש את יצרו שלא לחטוא, ותחילת תקופה זו של "כְּחִצִּים" ששכבת הזרע יורה כחץ היא כפי שממשיך הפסוק.. "כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים" כלומר בזמן הנעורים כידוע לכל בר דעת. וממשיך הפסוק: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם" דהיינו אם בזמן נעוריו לא זכה לתקן את אות ברית קודש ומנער הפך לגבר כפי שקופץ הפסוק מ.."בְּנֵי הַנְּעוּרִים" ל.."אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר" כי כידוע בזמן הנעורים יצר הרע תקיף מאוד ולא כל אחד זוכה להנצל ממנו כפי שביקש דוד המלך (תהלים כה-ז) "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר" לא שח"ו פגם בברית אלא לפי דרגתו הגבוהה ביקש ביחס לזמן נעוריו. אז אם בנעוריו לא זכה והפך לגבר כפי שהסברנו, אז.."אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם" כלומר אשרי הגבר אשר מילא ואסף את אשפתו דהיינו כל הלכלוך שהם העוונות, "מהם" כלומר מזמן בני הנעורים. וממשיך.."לֹא יֵבֹשׁוּ" כלומר בני אדם אלו שלא זכו לתקן בנעוריהם ותיקנו מעשיהם שהפכו לגברים "לֹא יֵבֹשׁוּ" מפני שאין לך דבר העומד בפני התשובה ובכל זמן ועת הקב"ה חפץ בתשובה אפילו רגע לפני המוות כפי שכתוב בפרקי אבות (ב-י) "ושוב יום אחד לפני מיתתך" ולא זו בלבד שלא יבושו אלא גם "כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר" כלומר אחרי מיתתם לכשיגיעו לשער גן עדן שאין לך "שער" אלא שער גן עדן שנאמר: (תהלים קיח-כ) "זֶה הַשַּׁעַר לַיהוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" יהיה להם פתחון פה לדבר כנגד האויבים שהם המקטרגים העומדים בפתח שער גן עדן ובודקים מי ראוי להכנס ומי לא וזה: "כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר". 1
פרק קכ"ח
ג'. "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָה." 1
נביא ב"ה שני פסוקים משני מזמורים שונים נפרש ונקביל אותם אחד לשני זה כנגד האחר. במזמור קכ"ח כתוב: ג'. "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָה." והשני במזמור קד כתוב: טו'."ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד." ונתחיל: כנגד הפסוק הראשון שאמר "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך" אמר בפסוק השני "ויין ישמח לבב אנוש" היינו האשה שהפכה מגפן ליין משובח וכנגד מה שאמר בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך אמר בפסוק השני להצהיל פנים משמן היינו הבנים שהמשילם לשתילי זיתים כעת הפכו לשמן. לומר לך שגם אם זכית לכל זה היינו שהייתה זוגיות טובה בבחינת איש ואשה שזכו שכינה בניהם ושהיא לעזר לך וע"י כך הפכת אותה מגפן ליין וכן שהצלחת בחינוך הבנים שהיו בתחילה כשתילי זיתים וע"י חינוכם בתורה ובמצוות הפקת מהם שמן היינו בשני המקרים הבאת כל דבר לתכלית! הגפן ליין והזיתים לשמן. עדיין לא נשלמה עבודתך, ועל מנת שתושלם עבודתך כראוי אז כנגד מה שאמר בסוף הפסוק הראשון: הנה כי כן יבורך גבר ירא השם אמר בפסוק השני בסוף ולחם לבב אנוש יסעד היינו "ולחם" שהיא התורה שנאמר לכו ולחמו בלחמי "לבב" היינו בזמן שירדה התורה שהיא הלחם ללבב בבחינת וידעת היום והשבות אל לבבך, את זה לעולם הבא "אנוש יסעד" שהיא היא סעודתו וחיותו לעולם הבא ואם זכה לזה אז גם זכה לסוף הפסוק הראשון הנה כי כן יבורך גבר ירא השם וזה שכתוב בקהלת: לך אכול בשמחה לחמך (היא התורה) ושתה בלב טוב יינך (היא האשה) כי כבר רצה האלהים את מעשיך (אלו הבנים). 1
ו'. "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל." 1
פירוש: כתוב בספר המידות (בנים אות קד) מי שרודף שלום על ידי זה יזכה לראות בנים לבניו. וזה שאומר הפסוק "וראה בנים לבניך" היינו שיזכה לראות בנים לבניו כדברי רבי נחמן מברסלב ע"ה, וכל זאת מתי? מתי שיהיה רודף "שלום על ישראל" היינו שירדוף שלום עם כל עמו בית ישראל. 1