פרק ק"מ

 

י'. "רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יְכַסֵּמוֹ." 1

כתוב בעירובין דף נד-א. חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר: כי לוית חן הם לראשך. וזה שאומר "ראש מסבי" אם הראש הוא הסיבה והגורם לכאבי אז הפתרון זה לעסוק בתורה וזה "עמל שפתימו" היינו עמל התורה שאדם עמל בשפתיו הוא "יכסמו" הוא יכסה ויעביר את כאב הראש. 1

 

 

פרק קמ"א

 

ה'. "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי." 1

אמר שלמה המלך ע"ה במשלי ט' אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך. ועוד אמרו חכמים אם יש לך חברים מקצתם אוהבים מקצתם מוכחים אהוב את המוכיחים ושנא את האוהבים והנה כבר גילה לנו רבנו נחמן מברסלב ע"ה בליקוטי מוהר"ן כי ע"י שמוצאים נקודות טובות באדם ודנים אותו לקו זכות מעלים אותו וע"י כך זוכה לשוב מחטאו ולעשות תשובה וזה שמבקש אדוננו דוד המלך

ע"ה "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני" היינו בזמן שאני חוטא ח"ו רוצה ומבקש אני שיהלום בי ויוכיחני צדיק על חטאי כדי שאדע שאני טועה ואעשה תשובה ומבקש אני שיהיה זה "צדיק חסד" כלומר שידון אותי לקו זכות ויעשה עם נשמתי חסד וימצא בה נקודות טובות וע"י כך יעלה אותי ואזכה לעשות תשובה. ועוד יש לומר שביקש "צדיק חסד" היינו כפשוטו צדיק שידוע בחסדיו עם הבריות כי כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמיים וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וודאי אם צדיק חסד הוא שעושה חסדים עם הבריות ירחמו עליו מן השמיים ולא יתנו לו להיכשל בתוכחה שיזהר על נפשו להוכיחני כראוי על דרך שדרשו חז"ל "ולא תשא עליו חטא" שצריך להוכיח באופן שלא יפגע המוכח ועוד שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וצדיק חסד שעושה חסדים עם הבריות ומזכם בוודאי אין חטא בא על ידו וזו ראיה שתוכחתו שמוכיחני מן השמים היא. 1

 

 

ה'. "וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם." 1

פירוש: נביא הקדמה לדברינו ולאחריה נשתדל להביא כמה ראיות לה. יש לדעת כי יש איסור לשנוא את הרשע על עצם היותו רשע אולם מצווה וחובה לשנוא את מעשיו הרעים. ומה בעצם ההבדל? כשאדם שונא רשע
על עצם היותו רשע ולא מפריד בין הרשע עצמו לבין מעשיו הרעים בזה הוא ח"ו מכחיש את התשובה שהיא אחת מכמה דברים שנבראו לפני שהקב"ה ברא את העולם כידוע, כי הוא יתברך ידע שהאדם יחטא והכין לו טרם נברא העולם תשובה, למה הדבר דומה לאדם שנמצא בביתו ורוצה לצאת החוצה אך ביודעו שקר מאוד בחוץ מתלבש חם בהתאם, יוצא שאם אדם שונא את הרשע בעצמו ראשית הוא מכחיש שהקב"ה הקדים וברא את התשובה עוד לפני בריאת העולם ויוצא מכך שאין ח"ו תקווה לחוטא והתורה שלנו מלאה בסיפרים על חוטאים גדולים שעשו תשובה והפכו לצדיקים גמורים, יתרו הוא רק אחד מהם. וכעת נביא קצת ראיות לדברינו כפי שהבטחנו בתחילה. וכך הגמרא (ברכות דף י) מספרת: הנהו בריוני דהוו בשבבותיה [אותם בריונים שהיו בשכנותו] של ר' מאיר והוו קא מצערו ליה טובא [והיו מצערים אותו הרבה]. הוה קא בעי [היה מבקש] ר' מאיר רחמי עלויהו [רחמים עליהם] כי היכי דלימותו [שימותו]. אמרה ליה [לו] לר' מאיר ברוריא דביתהו [אשתו]: מאי [מה] דעתך, על מה סומך אתה בתפילה זו שימותו הבריונים משום דכתיב [שנאמר]: "יתמו חטאים מן הארץ" (תהלים קד, לה), וסבור אתה כי טוב לעולם בכליון הרשעים, , ואולם מי כתיב [האם נאמר] "יתמו חוטאים"? והלא "יתמו חטאים" כתיב [נאמר], ויש להתפלל לכליונה של הרישעות ולא של הרשע
ועוד, שפיל לסיפיה דקרא [רד, המשך לסופו של הפסוק] שנאמר שם "ורשעים עוד אינם", כיון ש"יתמו חטאים" מכאן והלאה כיצד אפשר יהא ש"רשעים עוד אינם", כלומר, שאינם עוד רשעים? אלא בעירחמי עלויהו דלהדרו [בקש רחמים עליהם שיחזרו] בתשובה, וממילא יתקיים "ורשעים עוד אינם". ראה ר' מאיר צדקת דברי ברוריה ובעא רחמי עלויהו, והדרו [ביקש רחמים עליהם, וחזרו] בתשובה" (ברכות י,א). עד כאן דברי הגמרא, ועוד יש לומר שמכיון שהחטא בעצמו מעניש ותובע את הרשעים נמצא שהוא העיקר שהלא אם החטא לא היה נברא כל עוד לא נעשתה תשובה כמובן לא היה מי שיתבע את הרשע. נמצא שהוא עיקר רק שהם אכן גרמו לו וכל עוד הם חיים יש להם הזדמנות לחזור בתשובה בכל רגע נתון. ונביא מספר פסוקים שמעידים שהחטא בעצמו תובע את האדם (תהילים לד-כב) "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה" מה ימותת את הרשע? הרעה שהוא עשה, ועוד.. (תהילים צד-כג) "וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם" במה מצמית ומאבד הקב"ה את הרשעים? ברעתם שעשו וזה: "וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם" ועוד ראיה ממשלי (כט-כג) "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד" מה משפיל את הגאותן? הגאוה בכבודה ובעצמה וזה: "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ" ועל כן היה מתפלל דוד המלך על המעשים הרעים של הרשעים ולא על הרשעים עצמם, וזה כפי שכתבנו בתחילה: " וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם"
שאני מתפלל על הרעות שלהם שישובו מדרכם הרעה ולא עליהם. 1

​

 

פרק קמ"ד

 

ד'. "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר." 1

ואמרו חז"ל לא כצל האילן ולא כצל הכותל אלא כצל העוף הפורח באויר וכן שמעתי שצל בג' עולה 120 לומר לך שגם אם יחיה האדם 120 שנה כצל יחלוף. ועלה בדעתי לכתוב על דרך המשל והרמז למה השווה דוד המלך ע"ה את ימי האדם לצל מעבר לפשט הדברים היינו בין אם יהיה צדיק ובין רשע נתמקד דווקא בעניינם של הרשעים. מה הצל חשוך תמיד בצבעו לא משתנה אף חייהם של רשעים בחושך ככתוב "רשעים בחושך ידמו" ואמר המדרש "וירא אלהים את האור כי טוב הוא" זה מעשיהם של צדיקים ויבדל אלהים בין האור לבין החושך זה מעשיהם של רשעים" וכן מה הצל של האדם נראה לעין אך אינו מוחשי ולא ניתן לגעת בו וכן אין בו טעם או ריח אף תאוותיהם של הרשעים נראים לעיני כל ומתקנאים בהם אך וכשח"ו עושים כמעשיהם מבינים ומגלים שאין במעשיהם ממש כדוגמת הצל וכן כתוב "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו" ומה הצל של האדם בזמן ששוקעת השמש הולך ונעלם אף נשמתם של הרשעים לאחר מיתתם הולכת ונאבדת שהלא השמש היא גם רמז למוות כדרשת חז"ל על הפסוק "וזרח השמש ובא השמש" ומה צילו של אדם מקדים והולך לפניו כך מעשיהם של רשעים

הולכים לפניהם וריחם הרע מבאיש בעולם הזה ובבא. בעולם הזה שמגיעים

למקום פלוני ועוד מרחוק רואים אותם אומרים הנה אדם פלוני מגיע שמעשיו הם כך וכך ובעולם הבא מקדמים אותם מעשיהם הרעים ויוצא כרוז עם כל עברה ועברה שעברו ומכריז עליה. וכן מה הצל של האדם גדול בממדים יותר מגוף האדם כך הרשעים מגדלים עצמם בגאווה לעיני כל יותר ממה שהם, וכן מה הצל של האדם יותר גדול ממנו אף עונשם של הרשעים גדול ומכופל לעולם הבא ומה דמות הצל מעידה על אותו צורת אדם שמתהלך עימה אף ממעשיהם של רשעים ניכרת רשעותם וכן ניכרת מידת עונשם לעולם הבא. וכן מה על הצל אפשר לדרוך ואינו מרגיש בכאב כך הרשעים מקבלים מכות תוכחות ויסורים ואינם מחכימים לאמור ולפשפש במעשיהם ולהבין כי מחמת עוונם באים יסורים עליהם כמו שאומרת הגמרא יש רשעים שעומדים על פיתחו של גיהנום ואינם חוזרים בתשובה. וכן מה את הצל אי אפשר להסתיר כי יראה הוא על אותו הדבר שישימו עליו כך הקב"ה יגלה ויחשוף מעשיהם של רשעים ולא יוכלו לברוח מהבושה ולהסתיר מעשיהם

ככתוב במסכת אבות "כל העובר עברה בסתר נפרעים ממנו בגלוי" וכן אמר שלמה המלך ע"ה "כי כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע" (קהלת יב' יד'). וכן מה אם תנסה לעשות שיראה צל קטן על צל גדול לא תוכל כי הצל הקטן יבלע בתוך הצל הגדול כך מעט מעשיהם הטובים של הרשעים נבלעים בתוך מעשיהם הרעים ואינם ניכרים וכף חובה מכרעת ליום הדין וכן מה הצל מלווה את האדם לאן שהולך כך מלאכי החבלה נבראו ממעשיהם הרעים של הרשעים מלווים אותם לכל מקום ומחכים לנקום מהם את נקמתם וכן מה אם תשפוך מים על צל הוא לא יתרטב ויקלוט את המים בתוכו ותכף שיזוז ממקום המים יחזור להיות יבש כשהיה כן הרשעים שומעים דברי תורה ומוסר מחכמים שהלא התורה נמשלה למים מצטערים באותו הרגע שנאמר "רשעים מלאים חרטות" אבל מיד שיוצאים מבית המדרש או מבית הכנסת חוזרים למעשיהם הרעים. על דרך זו שמעתי פירוש על פסוק לכו בנים שמעו לי יראת השם על למדכם" שאומר שכל החכמה לשמוע לדבר" השם כשהולכים ויוצאים מבית המדרש וזה "לכו בנים" היינו שתלכו ותצאו מבית המדרש ותהיו ברשות הרבים אז "שמעו לי" ובזה יהיה ניכר ש.. "יראת השם על למדכם" שזאת היראת שמים האמיתית שחפצתי ללמדכם. וכן מה הצל אם תאיר עליו יעלם וכל מה שנראה הוא מחמת שהגוף מסתיר את השמש ובכך עושה צל כך יעלמו הרשעים שיזרח אורו של משיח לקץ הימים. וכן מה הצל שעושה האדם לא משמיע קול ורעש בהתהלכו כך דבריו של הרשע לא נשמעים ואינם מתקבלים על הבריות ואם כן מתקבלים זה או מחמת פחד או חנופה שצריכים מהם דבר מה. וכן מה הצל שנפגש עם צל אחר מיד קולט ומתחבר אליו ולא משנה מהותו אלא רק צורתו כך הרשעים כשפוגשים איש את רעהו מיד קולטים אחד את השני ומתחברים זה לזה. שנאמר במשלי "כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם". וכן מה הצל אינו מראה את יופיו של האדם ולא יהיה ניכר לפיו אם אדם זה יפה או מכוער כן הקב"ה לא יראה ויזכור מעט מעשיהם היפים של הרשעים לעולם הבא כי לא לשמו הגדול עשו וכן מה אם יכה האדם את הצל שלו יכה אותו הצל בחזרה כך העברות שעושה הרשע הן אלו שיעשו בו את הדין. וכן מה אם תנסה להבעיר את הצל באש לא תוכל שהרי לא יקלוט את האש כך ליבם של הרשעים סתום בקרבם ולא קולטים דברי תורה שנמשלה לאש שנאמר "הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע." 1

 

 

יב'. "אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם." 1

אמר שלמה המלך: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו" וכתוב שההבדל בין נטוע לשתול ששתול אפשר לעוקרו ולהעבירו ממקום למקום ונטוע אי אפשר, ואומר: "אשר בנינו כנטיעים" שאי אפשר לעוקרם מן התורה והמצוות גם מתי שהם "מגודלים" היינו שבגרו כבר וכל זה בזכות ה-"בנעוריהם" היינו שמהיותם קטנים חונכו על בירכי התורה בבחינת "חנוך ל-נ-ע-ר" וגו'. 1

 

 

פרק קמ"ה

 

​

ה'. "הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה." 1

פירוש: בשם חכם מו"ר שליט"א הנה נמצא שההדר הוא הלבוש, שנאמר במשלי: "עוז והדר לבושה". ואין הלבוש ראוי   אלה   לקב"ה   בלבד   שנאמר: "השם   מלך   גאות   לבש" וגו' אז בזמן שהאדם לא מתגאה ובזה כביכול משתמש בלבושו של הקב"ה כמאמר הגמרא: כל המתגאה מורד הוא במלכות שמים וכאילו מתעטף

בטליתו של הקב"ה שנאמר:  "השם מלך גאות לבש" וגו'  וזה שאומר דוד המלך

ע"ה "הדר" שהוא הלבוש כפי שהסברנו, בזמן שהוא "כבוד הודך" היינו כבוד הודו של הקב"ה בלבד היינו שהאדם לא מתגאה ושומר את הכבוד להשם אז יזכה גם ל.. "ודברי נפלאותיך אשיחה" שיתגלו לו רזי התורה ויזכה לשיח בדברי נפלאותיו של הקב"ה הצפונים והרמוזים בתורה. 1

 

​

יא'. "כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ." 1

פירוש: הנה אפשר לפרש פסוקים אלה על כל רבני השקר שבדורנו ואף לתת ראיה מהפסוקים שכל אחד ואחת ידעו להבחין בין רב אמת לרב שקר, וזאת מבלי קשר לחסידויות זרמים ביהדות וכו..  אלא רק לתת כילים למי שחפץ לדעת ולהתבונן ממי להתרחק כבורח מהאש ואחרי מי ללכת לאורו ומהי דעת תורה אמיתית לגבי התפקיד והשליחות של כל חכמי ישראל לדורותם. והאדם יבין מחכמתו ומליבו ככתוב: (משלי פרק א'-פסוק ה') "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה. וכך יהיה הפירוש: "כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ" שרבני השקר (כמו רבני האמת להבדיל)  אומרים בכל יום בתפילה שאתה הקב"ה מלך ושהמלכות היא רק שלך וזה:  "כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ" מלכותך דייקא! כמו שאומרים בתפילת "עלינו לשבח" "כי המלכות שלך היא!, ולעולמי עד תמלוך בכבוד" וכו,, וזה:  "כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ" מלכותך דייקא! כנזכר  וכן אומרים ומודים הם שאתה לבדך הוא הגיבור וזה שממשיך הפסוק בתהלים: "וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ" כמו שאנו אומרים בתפילה: "אַתָּה גִבּור לְעולָם אֲדנָי" וכו.. וכן פסוקים רבים ואחרים שהמלכות שייכת לקב"ה בלבד ושהוא לבדו הגיבור והכל יכול וכו..  בכל זה רבני השקר מודים בפיהם שלוש פעמים ביום, אבל.. ופה יש אבל גדול! איך תדע אם זה רב אמת או שקר? לזה ממשיך הפסוק ואומר: "לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ" כלומר לא די בזה ש..כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ כפי שהסברנו אלא העיקר ומה שמשלים את כל הפזל בין רב אמת לרב שקר זה מתי שרב אמיתי מקיים את המשך הפסוק שהוא "לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ" שמודיע ומפרסם לבני האדם וזה "לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם" את גבורותיו של הקב"ה לבדו ואת כבוד הדר מלכותו היינו שהוא הגיבור ולו המלכות וזה: "לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ" היינו שמעוררים את ליבות עם ישראל לעבודתו יתברך ומחדירים בהם יראת שמיים ומפרסימים את שמו יתברך ואת מלכותו בעולם וגבורתו בכל העולמות להבדיל מכאלה שמחפשים לעצמם את הכבוד והפרסום שרוצים להיקרא רבי ולמשוך לעצמם ולכבודם תלמידים וחסידים הרבה שעל ידי כך יתגדל כבודם בעולם ושבמקום ללמד גם את פשוטי העם לפנות ישירות לקב"ה ולהתפלל אליו ובכך להיוושע עוסקים הם בלעשות לאנשים כל מיני תיקונים שרובם ככולם עולים הרבה ממון ולא מועילים כמובן ובכך הם ממלאים את תאוותם פעמיים, פעם ראשונה בגאווה ובעם שניה בממון. והדברים ידועים ומפורסים לכל והרבה יהודים התרחקו מהיהדות בגלל זה ויש סיפורים על כך בלי סוף... כלומר ננסה לתמצץ את זה להכי קל ופשוט אם אתה מרגיש שהרב שלך מצליח לקרב את ליבך לאבינו שבשמיים ללא תיווך מצידו אלא רק על ידי הכוונה ועיצות ישרות לאהבתו ויראתו יתברך זה רב אמת שמקיים את סוף הפסוק שהבאנו ואם אתה מרגיש שבלעדי הרב שלך אין לך קשר ישיר עם הקב"ה והרב לא מלמד אותך ונותן לך עיצות וכילים איך להתקרב לקב"ה בעצמך ללא "עזרה" מצידו ושלמעשה אם תוריד את רבך גם ירד ח"ו הקב"ה ביחד איתו תדע אחד משני הדברים או שאתה חוזר בתשובה שהתחיל ממש לא מזמן ושאין לך שמץ של קירבה ליהדות ממש כמו גר שבא להתגייר שלא יודע מימינו לשמאלו (שזה בסדר גמור בהתחלה) או שאם לא כך הדבר ואתה כבר עוסק בתורה ולומד זמן מה  ומקושר לרב מסויים ושבלעדיו אתה לא יודע לפנות לקב"ה היינו להתפלל ולבקש ממנו על צרכיך באופן ישיר ולא להרגיש שהרב שלך הוא מעין מקשר ח"ו בינך לבינו ועוד כהנה וכהנה... אתה נמצא עם רב שקר. כי כל תכלית הצדיק הוא לקרב את ליבות עם ישראל לאבינו שבשמיים ללא תיווך כמו שיש בנצרות להבדיל מתורתינו הקדושה ומי לנו גדול מאברהם אבינו ע"ה  שהיה הראשון לגלות מלכותו יתברך לעולם כולו ושלא החזיק טובה לעצמו והיה עסוק כל הזמן לפרסם את שמו של הקב"ה בעולם שעל ידי כך ילמדו הבריות לפנות אליו ישירות לעובדו ולאוהבו ועיין את פירושינו על הפסוק "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ" שקשור למה שהיה עושה אברהם אבינו ע"ה וינעם לך. 1

 

​

יג'. "וּמֶמְשַׁלְתְּךָ, בְּכָל-דּוֹר וָדֹר. סוֹמֵךְ יְהוָה, לְכָל-הַנֹּפְלִים." 1

פירוש: כתוב בגמרא בגיטין סב -א, אמרו ליה מנא לך דרבנן איקרו מלכים אמר להו דכתיב (משלי ח-טו) בי מלכים ימלוכו, ועוד אומרת הגמרא מועד קטן טז - ב, (שמואל ב כג-ח) אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים. מאי קאמר? א"ר אבהו ה"ק אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל אני מושל באדם, מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזרה ומבטלה וזה "וממשלתך בכל דור ודור" אלו הצדיקים שמושלים כביכול בקב"ה בכל דור ודור כמו שכתוב ראיתי בני עליה והם מועטין מה עשה הקב"ה? עמד ושתלם בכל דור ודור. וע"י שיש צדיקים בכל דור ודור בכח אור היראה הקדושה התשובה שמכניסים בליבות עם ישראל "סומך השם לכל הנופלים" שעל ידם מתרוממים כל חלושי הנפש בעוז ותעצומות לשוב בלב שלם ונפש חפצה לאביהם שבשמיים. 1

 

 

יז'. "צַדִּיק יְהוָה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו. קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת." 1

פירוש: ויש להבין מה עניין סמיכות שני הפסוקים והקשר שבינהם?ויש לומר כך: "צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו" כלומר שכל מה שקורה הן בכלל לעולם והן בפרט לאדם הכל ביושר ומשפט כמו שאומר הפסוק בתחילה "צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו" ושמא יאמר האדם מאחר שכל מה שנעשה איתי היה ביושר ומשפט והדבר הוא מעין גזירה שלא ניתן לשנותה ארפה ידי מהתפילה? כמו שיש הרבה אנשים שקורים להם דברים שתפילה יכולה להועיל והם אומרים מה לעשות? משמים... בא המשך הפסוק ואומר "קרוב יהוה לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" כלומר שגם כאן שנעשה מה שנעשה עם האדם בפרט והעולם בכלל אף על פי שהיה בצדק ובמשפט גם כאן מועילה תפילה ואין זה בהכרח גזירה שלא ניתן לשנותה משום שהתפילה היא אחת משלושה דברים שיכולים לבטל גזירות כמו שכתוב: ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. ועוד אומרת הגמרא (ראש השנה דף טז-א) אמר רבי יצחק יפה צעקה לאדם (כלומר שיכולה להועיל לו) בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין. כי כל מה שנעשה לפני התפילה אף על פי שנעשה ביושר ובמשפט ניתן לשינוי כמו שמצאנו בהרבה מקומות שנגזר מה שנגזר ובאה התפילה והיפכה הכל ודוגמה אחת מני אלף הייתה מה שנגזר על חזקיהו המלך למות בנבואה מאת השם!! והתפלל והועילה לו תפילתו כפי שמובא (ישעיהו לח-ב) בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת; וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ, כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׃ 2 וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל־הַקִּיר; וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה׃ 3 וַיֹּאמַר, אָנָּה יְהוָה זְכָר־נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ, בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי; וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל׃ 4 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה, אֶל־יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר׃ 5 הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ, כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת־דִּמְעָתֶךָ; הִנְנִי יוֹסִף עַל־יָמֶיךָ, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה׃ 6 וּמִכַּף מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אַצִּילְךָ, וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת; וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת. ותקצר היריעה אם נביא עוד דוגמאות על גודל מעלת התפילה וכוחה להפך את הטבע ממש. 1

 

​

פרק קמ"ו

​

 

ט'. "יְהוָה שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת." 1

פירוש: נפרש את הפסוקים שלא על דרך הפשט שבהם, וכתוב בספרים על הפסוק:"כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי"  שהאדם מצד הנפש בעולם הזה נקרא גר, (גר=מהגר=זר) כי הנפש מצד עצמה שורשה ממקום עליון ורוחני שלא שייכת לזה העולם וזרה לו, רק שנכנסה בתוך גוף על מנת להשלים תיקונה בזה העולם עם הגוף. והגוף נקרא "תושב" כלומר שנוצר מזה העולם וכאן מושבו לפיכך במוות כל חלק חוזר למקום שורשו ככתוב בפסוק (קהלת יב-ז) וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. עד כאן הסברנו את עניין הגר והתושב. וכעת נסביר את עניין היתום והאלמנה כפי שהבאנו על הפסוק: "יְהוָה שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת" ונתחיל עם היתום, יתום יכול להיות גם מישהו שיש לו הורים רק שמצד המצוקה או הבעיה הספציפית שנקלע אליה הוריו לא יכולים לעזור לו. כי להורים על פי חלוקת התפקידים שנתנה התורה, לכל אחד מהם יש חלק בבניה עזרה ותמיכה בילד, כמו לדוגמא שאדם קונה מוצר מסויים עם אחריות ואפשרות לחלפים מקוריים בעת קלקול אומר את המשפט המפורסם "יש לי אמא ואבא". ואותו אדם לצורך העניין הנקודתי הזה שהוריו לא יוכלים לעוזרו נקרא יתום, כי מה יכולים להועיל לו הוריו? ונמשיך לאלמנה, אלמנה תקרא הנשמה שיש באדם שחטא ולא עשה תשובה וכל זמן שלא עשה תשובה תקרא אלמנה אף על פי שבעלה היינו האדם שהוא בעל על נשמתו חי, מפני שכתוב ברכות י"ח, רשעים בחייהם קרויים מתים וכל זמן שלא עשה תשובה יקרא מת ואשתו היינו הנשמה תקרא אלמנה. וכעת על פי הסבר זה יובן הפסוק ויקבל עוד משמעות מהו "יְהוָה שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד.. שלכל בחינה שהסברנו הקב"ה עוזר ומעודד אותנו, מצד הגר שהיא הנפש, נתן לנו תורה שזהו מזונה של הנשמה מצד התושב שהוא הגוף נתן לו מזון בגדים וכל הצטרכותו לזה העולם, מצד היתום הקב"ה עוזר לנו בדברים שההורים לא יכולים לעזור או שאם נפטרו אז עוזר אף על פי שאם היו חיים היו עוזרים ומצד האלמנה נתן לנו מתנה שנקראת "תשובה" שעל ידה מחייה כביכול את הבעל ומחזירה לאשתו. 1

​

​

פרק קמ"ז

 

ג'. "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא." 1

פירוש: למה אחרי שאמר "הרופא לשבורי לב" וגו'  מיד הסמיך לו "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא"? יש לומר שבזמן שאדם שרוי בצרות, שברון לב ועצבות מידת האמונה נחלשת כי אם היה מאמין שהכל לטובה לא היה נופל לעצבות, וכל מה שהגיע למה שהגיע זה מחסרון אמונה כל אחד לפי דרגתו ועניינו. והנה בעת הזאת הוא הזמן הכי טוב ומוכשר ליצר הרע להפיל את האדם לייאוש לגמרי עד כפירה גמורה ח"ו ועינינו רואות שלא מעט בני אדם מתריסים דברים כלפי שמיים חלקם אומרים למה זה מגיע לי? וכי מה כבר עשיתי? ויש גרועים ופחותים ממני שאין במעשיהם ולא חלק קטן ממעשי הטובים וכו'.. וחלקם היותר פחותים חושבים שח"ו הקב"ה שכחם ועזבם ואין טעם אפילו להתפלל ולבקש רחמים כי חושבים שנפלו ביד המקרה ומה יועיל כבר אם יתפללו ויבקשו רחמים שהלא כבר נשכחו ונאבדו מזיכרונו ודעתו של הקב"ה. לזה בא אדוננו דוד המלך ע"ה לעוררם משנתם ואומר שהקב"ה הוא "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם" ואם נפלתם לייאוש והגעתם לחשוב מה שחשבתם טעיתם! והראיה? שכשם שיש הרבה כוכבים במספר ולכל כוכב יש משמעות ותפקיד בעולם כמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת בראשית: "אין לך עשב ועשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל" וכן כולם מנויים וספורים אצלו ולכל אחד יש גם שם כפי שאומר הפסוק: "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא" כך גם לכם יש תפקיד ומשמעות בעולם וגם ואתם מנויים וספורים אצלו וגם את שמכם הוא

מכיר, רק שמעשיכם גרמו למה שגרמו וצריכים אתם לפשפש במעשיכם ולעשות

תשובה וקרובה ישועתי לבוא. 1

 

 

פרק ק"נ

 

ב'. "הַלְלוּהוּ, כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלוּהוּ, בְּתֵקַע שׁוֹפָר." 1

פירוש איך אומר "הללוהו כרוב גודלו" וכבר נאמר: "ולגדולתו אין חקר"? ועוד פסוקים הרבה מגדולת הבורא שהיא מעבר להשגתנו ואין כאן מקום להאריך.. אלא ממשיך ואומר "הללוהו בתקע שופר" היינו כמו שהשופר צר בתחילתו ממקום התקיעה ורחב ממקום השמיעה וקולו נשמע למרחוק אף אתם כך, הללו את השם מתוך צרות וקוצר דעתכם מגדולתו יתברך ויחשב לכם כאילו היללתם אותו יתי' כרוב גודלו, ואל יאמר אדם קטן ופשוט אני שאהלל את השם. 1